משתלת הדס כפר מונאש בע"מ נ' קדוש

החלטה

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה לסכום קצוב על סך 6,801 ₪ בגין מוצרים שסיפקה המשיבה למבקש.

1. בתצהיר התומך בבקשה טען המבקש כי משך 20 שנה רכש סחורות מהמשיבה, ואולם בחודש יוני 2009 החליטה המשיבה באופן שרירותי ובלא הודעה מוקדמת להפסיק לספק סחורה למבקש.

הדבר גרם לנזקים כבדים למבקש.

חובו של המבקש למשיבה אותה עת עמד על סך כ-60,000 ₪. סכום זה שולם באופן סדיר על ידי המבקש בתשלומים שבין 5,000 ל-10,000 ₪ בחודש.

משנותרה יתרת חוב על סך 6,735 ₪, החליטה המשיבה לשלוח מכתבי התראה מעו"ד, על מנת לסחוט מהמבקש כספים מעבר לחוב העיקרי.

נודע למבקש על התיק רק לאחר שהוטלו עיקולים אצל צדדי ג'.

המבקש עתר לביטול כל חיוב מעבר לסך 6,735 ₪ ולפריסת חוב זה לתשלומים.

2. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי, משלא שילם המבקש את מלוא חובו למשיבה, פנתה לבא כוחה והגישה תובענה לסכום קצוב ביום 8.2.10 .

משהודה המבקש בסכום החוב, ממילא עליו לשלם הפרשי הצמדה וריבית.

המבקש אף לא הפקיד את קרן החוב בקופת בית המשפט ומשהודה בחובו עליו לשלם שכ"ט ב"כ המשיבה והוצאות משפט התלויים ממילא בשיקול דעתו של בית המשפט.

3. המשיבה הודיעה ביום 13.1.11 כי המבקש שילם את מלוא החוב נשוא תיק זה במישרין לתיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע התובענה. לפיכך ביקשה להורות על ביטול הדיון שנקבע במעמד הצדדים בתיק זה.

המבקש התנגד לבקשה מאחר והינו מתנגד לחיובו בשכה"ט ובהוצאות המשיבה.

4. בדיון שנערך בפני במעמד הצדדים ביום 17.1.11 חזר המבקש על טענותיו וטען כי מששילם את מרבית החוב בלא שננקטו נגדו הליכים משפטיים, ממילא לא היה מקום להגשת התובענה.

מאחר ושילם את החוב "בקצב סביר" אין עליו חובה לשלם הפרשי הצמדה וריבית. המבקש טען כי שילם את מלוא החוב לתיק ההוצל"פ, מאחר והמשיבה נקטה כנגדו בהליכי הוצל"פ והוא ביקש לבטלם. כן טען המבקש כי לא קיבל את האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ.

ב"כ המשיבה טען כי מכתב ההתראה נשלח למבקש ביום 24.12.09 והתובענה הוגשה רק ביום 8.2.10. ביום 22.1.10 נמסרה למבקש האזהרה, אך הוא סירב לקבלה וביקש לפרוס את החוב ולשלמו בחודשים מרץ ואפריל. הגם שהמשיבה לא הסכימה לכך , המשיבה לא נקטה בהליכי הוצל"פ כנגד המבקש אלא בחודש מאי 2010.

המשיבה עמדה על חיוב המבקש בהוצאותיה ובשכ"ט עורך דינה, שכן המבקש פרס את תשלום החוב על דעת עצמו ושילם רק לאחר שננקטו כנגדו הליכי גביה.

5. עיינתי בטענות הצדדים.

המבקש לא טען מפורשות ובפירוט כנדרש כי הגיע להסכם עם מי מנציגי המשיבה בדבר פריסת החוב וכי עמד בו במועדו הלכה למעשה.

המבקש מודה כי נותרה יתרת חוב בסך 6,735 ₪ וכי היה בכוונתו לשלמו.